Baba Batra
Daf 16b
תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִילָּה מוּשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת. מֵת מִצְוָה מוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ. דְּתַנִּינָן נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ. וְכַמָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. עַד ג̇ אֶצְבָּעוֹת עַד מָקוֹם שֶׁהַמּוֹחֵל יוֹרֵד. 16b אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְלֹא. מֵת מִצְוָה אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ. מוֹתָּר לְפַנּוֹתוֹ. אֵילּוּ הוֹאִיל וּמְאַבְּדִין כָּל הַשָּׂדֶה לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמּוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ. מִמַּה דִפְשִׁיטָא לְתַנָּא. מֵת מִצְוָה אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מַתְנִיתָא. אָמַר רַב חִסְדָּא. אַתְייָא כְּמָאן דָּמַר. מֵת מִצְוָה מוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ. אֲנִי אוֹמֵר. בִּשְׁבִילֵי הָֽרְשׁוּת נִקְבַּר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא מֵת מִצְוָה הָיָה וְאֵין מֵיתֵי מִצְוָה מְצוּיִין.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפ''ט דנזיר וגרסי' שם להאי סוגיא נשתנית במקצתה ואיידי דא' מתנאי יהושע הוא מת מצוה קנה מקומו נקט לה הכא וכדלקמן:
המוציא מת בתחלה. שלא היה ידוע שהיה שם קבר מושכב כדרכו ולא שהיה יושב ולא שהיה ראשו מונח בין ירכותיו דכל הני חיישינן שמא עכו''ם הן שאין דרכן של ישראל לקבור מתיהן בכך:
נוטלו ואת תבוסתו. כדמפרש לקמיה שחופר בקרקע בתולה ג' אצבעות עד מקום שהמוהל יורד ונוטלו עמו. ופליגי רב חסדא ור''ז בפירושא דנוטלו דקתני:
זאת אומרת מת מצוה מותר לפנותו. ומתני' לכתחילה קאמר וכדמוקי לה לקמן:
א''ר זעירא לא היא. דלא תפרש דנוטלו לכתחילה קאמר דאדרבה ממתני' מוכחא דאסור לפנותו לכתחילה אלא ה''ק אם נוטלו צריך שיטול את תבוסתו עמו וכדמסיק ואזיל:
לא מסתברא דלא מת מצוה אסור לפנותו. לא מסתברא ממתני' אלא איפכא דאסור לפנותו לכתחילה דמת מצוה קנה מקומו הוא שאם אתה אומר מותר לפנותו לכתחילה אם כן קשיא:
אילו הואיל ומאבדין כל השדה בתמיה לא כל שכן שמותר לפנותו כלומר אי ס''ד שמותר לפנותו לגמרי לכתחילה וליטלו ממקום זה ולקברו במקום אחר אם כן מפני מה התירו לאלו שנוטלין אותו שיהיו מאבדין השדה ויחפרו בקרקע עד ג' אצבעות ואמאי התירו להן ולמה לא יטלו אותו כך בלא חפירת קרקע עמו. והיינו דקאמר לא כל שכן שמותר לפנותו וכלומר שהרי מותר לפנותו ולסלקו משם וא''כ לא כל שכן הוא שאין להן לאבד שדהו של זה שהוא מונח שם אלא יטלו אותו כך:
ממה דפשיטא וכו'. אלא על כרחיך דפשיטא ליה לתנא דמתני' דמת מצוה אסור לפנותו ממקומו בתחילה כך ובלא חפירת קרקע עמו:
לפום כן צריך מתניתא. להשמיענו דאם רוצה ליטלו על כל פנים אין לו ליטלו בלא חפירת קרקע עמו שהרי מן הדין קנה מקומו ולפיכך צריך הוא שיטול את תבוסתו עמו:
אמר רב חסדא אתייא כמאן דאמר וכו'. כלומר לעולם ממתני' לא תידוק מידי דאיכא למימר ולדחות דסבירא ליה מת מצוה בעלמא מותר לפנותו לגמרי ולא צריך תבוסה עמו ושאני במתני':
אני אומר בשבילי הרשות נקבר. כלו' דלאו מת מצוה הוא אלא שנתן לו זה רשות לקבור שם מתו דרך שאלה על זמן מועט ועל מנת ליטלו משם ולקברו במקום אחר והלכך נוטל את תבוסתו עמו:
וחש לומר שמא מת מצוה הוא. אמאי תלינן שנקבר ברשות ניחוש דשמא מת מצוה הוא ואי אמרת מותר לפנותו הדרא קושיא לדוכתיה אמאי נוטל את תבוסתו:
ואין מיתי מצוה מצוין ומוטלין. היינו טעמא דלא חיישינן הואיל ואין מתי מצוה שכיחין להיות מוטלין על הדרך ולפיכך תלינן שמא נקבר שם ברשות:
וּמוטלין בִּשְׁבִילֵי הָרְשׁוּת. מִשֶׁתֵּיעָקֵר הַתְּבוּאָה עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִייָה. וְלוֹקְחִין נְטִיעוֹת מִכָּל מָקוֹם חוּץ מִשֶׁלְּזַיִת וּמִשֶּׁלְגֶפֶן. בְּזַיִת מִן הֶחָדָשׁ שֶׁבְּחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן שֶׁבְּיָשָׁן. אֲבָל אִם הָיָה עָשׂוּי כְּמִין טרגול אֲפִילוּ מִן הֶחָדָשׁ שֶׁבְּחָדָשׁ אָסוּר.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
בשבילי הרשות. השתא חוזר הש''ס לתקנות יהושע.דזו אחת מן התקנות שיהו מהלכין בשבילי הרשות ומפרש לה מאי היא:
משתיעקר התבואה. מן השדה ומכניסין אותה לביתו ואז אין מקפידין הבעלים שיכנסו בני אדם בה לקצר דרכם והן נקראין שבילי הרשות ומתקנת יהושע שלא יקפידו זה על זה עד שתרד רביעה שניה והיא בי''ז מרחשון ומתחילין הזרעים לצמוח וקשה להן דריסת הרגל:
ולוקחין נטיעות מכל מקום. אף זו מתקנות יהושע שיהו קוטמין נטיעות מכל האילנות ואין חוששין:
חוץ משל זית ומשל גפן בזית. באלו צריך להניח כדי שיעור זית סמוך לגזע ולא יקטום הכל:
מן החדש שבחדש. ובשאר אילנות שהתיר לקטום דוקא מן החדש לגמרי שאינו עושה פירות וכן מן הישן שבישן שכבר הזקין לגמרי ואינו עושה פירות:
אבל אם היה עשוי כמין טרגול. כמין משולש שהיו הענפים מגודלין ומשולשין לעולם אסור. טרגול כמו טרגין מלשון בית טריגון בפי''ב דנגעים:
רִבִּי תַנְחוּם דִּכְפַר גּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אַרְבָּעָה מְלַקְּטִין עֲשָׂבִין מִכָּל מְקוֹם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשָׁרֵשׁוּ. וּפוֹנִים לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם. עַד מָקוֹם שֶׁמִּתְעַטֵּשׁ וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמַע. וְרוֹאִין בַּחוֹרְשִׁין. אֲפִילוּ שֵׁבֶט יְהוּדָה בְשֵׁבֶט נַפְתָּלִי. וְנוֹתְנִין לְנַפְתָּלִי מְלֹא חֶבֶל לִדְרוֹמוֹ שֶׁל יָם. שֶׁנֶּאֱמַר יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. יָם זֶה יָם שֶׁל סַמְכּוֹ. וְדָרוֹם זֶה יָם שֶׁל טִבֵּרִיָּה. וּמִסְתַּלְּקִין לִצְדָדִין. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. אֲפִילוּ שָׂדֶה מְלֵיאָה כַרְכּוֹם. מַה. נוֹתֵן דָּמִים אוֹ לֹא. מִן מַה דָמַר רַב יְהוּדָה. אֲפִילוּ מְלֵיאָה כוֹרְכּוֹם. הָדָא אָֽמְרָה. נוֹתֵן דָּמִים. אָמַר רִבִּי לָא. מִכֵּיוָן דָמַר רַב יְהוּדָה. אֲפִילוּ לְשָׂדֶה מְלֵיאָה כוֹרְכּוֹם. הָדָא אָֽמְרָה. אֵין נוֹתֵן דָּמִים. וְאֵינוֹ יָכוֹל לִרְחוֹק אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר מִדַּאי. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ [וְהָיוּ מִסְתַּלְּקִין מִפְּנֵי יְתֵידוֹת הַדְּרָכִים] וְרָאוּ אֶת יְהוּדָה בֶן פַּפּוֹס שֶׁהָיָה מִשְׁתַּקֵּעַ וּבָא כְנֶגְדָּן. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מִי זֶה שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ בְאֶצְבַּע. אָמַר לוֹ יְהוּדָה בֶן פַּפּוֹס הוּא שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשׁוּם שָׁמַיִם.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ארבעה. הוא פירש אלו ארבעה תנאים מתנאי יהושע:
ובלבד שלא ישרשו. שלא לעקור עם השרשין שלהן:
ופונים. כשרוצין לפנות וצריך להרחיק עד מקום שמתעטש וכו' כדקאמר לקמיה פונים לאחורי הגדר ליטול משם צרור לקנח:
ורועין בחורשין. שיהו מרעין בהמה דקה ביערים שאילניהן גסין:
אפילו שבט יהודה בשבט נפתלי. מילתא אחריתא היא כלומר אפילו שבט אחר מותר לרשתמש בחלק ים שהוא בחלקו של נפתלי להטיל חכה לצוד דגים:
ונותנין לנפתלי כמלא חבל. ביבשה לדרומו של ים כדי להטיל ולמשוך שם הרשתות:
ים ודרום ירשה. ים זה שהוא בחלקו ועוד חלק ביבשה לדרומו:
ר''ע אומר. שניהם אמורין הם על הימים שהיו בחלקו ואין נותנין לו ביבשה מחלק של שבט אחר כלום:
ומסתלקין לצדדין. מפני יתידות הדרכים שבדרך הרבים מותר להסתלק לצד הדרך אפילו הוא בשדה שיש לה בעלים:
מה. בעיא היא אם הוא שדה כרכום צריך ליתן זה דמים לפי שמקלקלה או לא:
הדא אמרה נותן דמים. לפי שבשדה כרכום שהיא חשוב' ודאי לא התירו לו אלא להסתלק שם ואם תתקלקל צריך הוא ליתן דמים ואמר לו ר' אילא אדרבה מדקאמר אפילו אם הוא מליאה כרכום ש''מ דאינו נותן דמים דא''כ מאי אפילו דקאמר:
ואינו יכול לרחוק וכו'. בעיא היא אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולרחוק מן הדרך יותר מדאי שלא להסתלק לתוך שדה חבירו מה שהוא רשאי. א''כ לשון קושיא היא וכי אינו יכול וכו' ופשיט ליה מהאי מעשה דמדינא אין צריך להרחיק ואם רוצה להחמיר על עצמו כמו שהיה עושה יהודה בן פפוס רשאי:
משתקע. הרבה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצד הדרך לתוך שדה אחר:
מי זה שמראה עצמו באצבע. מראה חסידותו לפנינו ויוהרא הוא:
שכל מעשיו לשם שמים. ואין לחושדו בכלום:
Baba Batra
Daf 17a
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הָרֹאשׁ בִּבְהֵמָה גַסָּה לֹא מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ. מָכַר אֶת הַקָּנֶה לֹא מָכַר אֶת הַכָּבֵד מָכַר אֶת הַכָּבֵד לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה. אֲבָל בְּדַקָּה מָכַר אֶת הָרֹאשׁ מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ. מָכַר אֶת הַקָּנֶה מָכַר אֶת הַכָּבֵד מָכַר אֶת הַכָּבֵד לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה.
Traduction
Celui qui vend la tête d’un animal de gros bétail ne vend pas pour cela les pieds, et de même en vendant les pieds, on ne vend pas la tête (tout en distinct). En vendant les poumons, on ne vend pas le foie; en vendant le foie, on ne vend pas les poumons. Pour le menu bétail au contraire, en vendant la tête on ne vend aussi les pieds; mais en vendant ces derniers, on ne vend pas la tête (part capitale). En vendant les poumons, on vend aussi le foie; mais avec ce dernier (inférieur), on n’a pas vendu les poumons.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בבהמה גסה. אין דרך למכור מכל אלו אלא כל אחד בפני עצמו ומ''ה לא מכר אבל בבהמה דקה לא חשיבי כולי האי ודרך למכור את הרגלים עם הראש ואת הכבד עם הקנה אבל איפכא לא שהחשוב אינו נמכר עם מי שאינו חשוב:
הקנה. הריאה ונקראת על שם הקנה שלה וכל אלו הדברים במקום שלא נהגו אבל במקום שנהגו הכל כמנהג המדינ':
משנה: הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה קַרְקַע. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר קָנָה קַרְקַע. הִגְדִּילוּ לֹא יְשַׁפֶּה. וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע שֶׁלּוֹ וּמִן הַשָׁרָשִׁים שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע וְאִם מֵתוּ אֵין לוֹ קַרְקַע. קָנָה שְׁלֹשָׁה קָנָה קַרְקַע. הִגְדִּילוּ יְשַׁפֶּה. הָעוֹלֶה מִן הַשָׁרָשִׁים שֶׁלּוֹ וְאִם מֵתוּ יֵשׁ לוֹ קַרְקַע.
Traduction
Si un individu achète 2 arbres dans le champ d’un autre, il n’a pas acquis le terrain autour d’eux. R. Meir dit: le terrain est acquis. Si les branches s’étendent beaucoup, le propriétaire du champ n’a pas le droit de les couper; ce qui sort du tronc appartient à l’acheteur des arbres; ce qui sort de la racine appartient au propriétaire du champ. Si les arbres se dessèchent, l’acheteur n’a pas le droit d’en planter d’autres à leur place (n’ayant pas le sol à lui). S’il a acheté 3 arbres, il a acquis le terrain qui leur est nécessaire; si les branches s’étendent au delà de ce terrain, le propriétaire du champ peut exiger qu’on coupe ce qui dépasse le terrain de l’acheteur. Ce qui sort du tronc ou des racines appartient à l’acheteur; si les arbres se dessèchent, l’acheteur a le droit au terrain (pour en planter d’autres à leur place).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הקונה שני אילנות. סתמא לא קנה קרקע כלל ואפילו מקום האילן כדתנן בסיפא והרי הוא כמי שקנאן לפירותיו:
הגדילו. הרחיבו הענפים:
לא ישפה. לא יכרות אותם בעל הקרקע אע''פ שהצל שלהם מזיק לקרקע שלו דכיון דאין לו קרקע לבעל האילנות הרי בעל הקרקע שיעבד לו קרקעו כל צרכן כל זמן שהן קיימים:
והעולה. מגוף האילן מן הגזע כל שהוא למעלה מן הארץ ורואה פני החמה:
שלו. של בעל האילן ולא שיניחנו שם ויגדל דחיישינן שמא תגביה הקרקע עד שיתעבה האילן היוצא מן הגזע מקצתו בקרקע ויראו כשלשה אילנות ויאמר לו לוקח שלש אילנות מכרת לי ויש לי קרקע אלא יקוץ אותו לשריפה:
ומן השרשין. כל שהן למטה מן הארץ של בעל הקרקע:
ואם מתו. שיבשו האילנות אין לו קרקע לשיוכל ליטע אחרים במקומן:
קנה שלשה. דחשיבי שדה האילן קנה קרקע שיש בין אילן לאילן ותחתיהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו כדי שיכול לעמוד מלקט הפירות עם הסל שלו והני מילי כשיש בין אילן לאילן לא פחות מארבע אמות ולא יותר על ט''ז אמה אבל אם יש בין אילן לאילן פחות מארבע אמות או יותר מט''ז אמה לא קנה קרקע:
הלכה: הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ כול'. (דִּבְרֵי) [דְּבֵית] רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. הָרוֹאֶה אֶת הַצֵּל זֶהוּ שׁוֹרֶשׁ. הָרוֹאֶה אֶת הַחַמָּה זֶהוּ גֶּזַע. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. הָעוֹלֶה מִשָּׁרָשָׁיו וּמִגִּזְעוֹ זֶהוּ שׁוֹרֶשׁ. מִגִּזְעוֹ וְלֹא מִשָּׁרָשָׁיו זֶהוּ אִילָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת קָנָה קַרְקַע שֶׁבֵּינֵיהֶן וְתַחְתֵּיהֶן וְחוּצָה לָהֶן כִּמְלוֹא אוּרָה וְסַלּוֹ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר וְדֶרֶךְ אֵין לוֹ וּמְלוֹא אוּרָה וְסַלּוֹ יֵשׁ לוֹ חוּצָה לוֹ.
Traduction
A l’école de R. Yanaï on a enseigné: la partie qui est toujours à l’ombre (sous terre) constitue la racine; celle qui est tournée vers le soleil (en haut) forme le tronc. R. Hama b. Ouqba dit au nom de R. Yossé (107)(Maasserot 4, 6) fin.: le produit de la racine et du tronc est considéré comme étant de la racine; mais ce qui sort du tronc seul est de l’arbre. R. Yohanan dit (108)V. J., (Sheviit 1, 2).: l’acquéreur de trois arbres achète en même temps le sol qui est entre eux, au dessous d’eux et aux alentours, dans l’étendue nécessaire à celui qui cueille des figues, ayant son panier à côté de lui. -Quoi, s’écria R. Eléazar, un tel acquéreur n’a pas droit à un chemin de passage pour atteindre ses arbres (il doit payer ce droit à part), et il aurait droit en dehors de l’arbre à l’espace qu’occupe celui qui cueille les figues, ayant son panier à côté de lui (ce n’est guère possible).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הרואה את הצל. כלומר שהוא תחת הארץ ואינו רואה החמה:
העולה משרשיו ומגזעו. כלומר אע''פ שהוא רואה החמה כשעלה למעלה מן הארץ אם עיקר גידוליו מן השורש זהו דין שרש לו והרי הוא של בעל הקרקע ואפילו אותו החלק שהוא למעלה מן הארץ ומתערב בעובי הגזע:
מגזעו. שאינו יוצא אלא ממקום הגזע שהוא למעלה מן הארץ זהו אילן והרי הוא של בעל האילן:
ודרך אין לו. השתא דרך אין לו לילך לאילנותיו אלא צריך שיקנה לו דרך ואת אמרת דמלא אורה וסלו יש חוצה לו בתמיה:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הָרֹאשׁ בִּבְהֵמָה גַסָּה כול'. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. מָכַר חֲצִי הָרֹאשׁ מָכַר חֲצִי רַגְלַיִם. מָכַר חֲצִי קָנֶה מָכַר חֲצִי כָבֵד. [מָכַר חֲצִי הַכָּבֵד] מָכַר חֲצִי קָנֶה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. מָכַר לוֹ יָד כְּמוֹת שֶׁהִיא רֹאשׁ כְּמוֹת שֶׁהוּא בְּנֵי מֵעַיִים כְּמוֹת שֶׁהֶן. נוֹתְנָן לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים. לְקָחָן בַּמִּשְׁקָל נוֹתְנָן לַכֹּהֵן וּמְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים.
Traduction
R. Isaac demanda: si quelqu’un a vendu (du menu bétail) la moitié de la tête, a-t-il vendu en même temps la moitié des pieds, ou vendant la moitié des poumons, a-t-il cédé aussi la moitié du foie? (Ou n’est-ce vrai qu’en cas de vente totale)? On peut résoudre cette question à l’aide de ce qu’il est dit (109)Tossefta au Hulin 9.: l’acquéreur des pattes telles qu’elles sont (sans les peser), ou de la tête telle qu’elle, ou des intestins tels quels, devra remettre au cohen les parts sacerdotales (l’épaule, ou la mâchoire, ou l’estomac), sans pouvoir rien réduire de ce chef sur le prix convenu de vente; celui qui achète un de ces membres au poids devra remettre au cohen les mêmes parts sacerdotales, mais en déduisant le montant sur la somme à verser au vendeur (donc, à défaut de vente au poids, le vendeur peut arguer avoir cédé la partie vendue, à consommer par le simple israélite, pour une moitié équivalente dans une autre part; cela prouve que la vente d’une moitié équivaut à la cession d’une moitié correspondante).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יצחק שאל. למאי דתנינן בבהמה דקה מכר את הראש מכר את הרגלים אם לפי המנהג הזה גם במכר לו חצי הראש הדין כן דמכר לו חצי הרגלים וכן בחצי קנה מכר לו חצי הכבד או דילמא דוקא במכר כולו נהגו כן:
מכר חצי קנה. מיותר הוא ול''ג דהא תרווייהו איפשטו:
נישמעיצה מהדא. דתנינן בתוספתא דחולין פ''ט:
כמות שהיא. ולא במשקל:
נותנן. הלוקח הזרוע או הלחיים או הקיבה לכהן שהרי היה יודע שהמתנות שם וזה לא מכר לו את המתנות ואינו מנכה לו להמוכר מן הדמים כלום:
לקחן במשקל. בכך וכך הליטרא ושקל לו המתנות נותנן הלוקח לכהן שהרי הגזילה אצלו ומנכה לו להמוכר מן הדמים שהרי מכר דבר שאינו שלו. והשתא איפשיטא הבעיא דאי אמרת במכר חצי הראש לא מכר חצי הרגלים א''כ קשיא מאי אריא ליה להתנא לחלק בין לקחן כמות שהן לבין לקחן במשקל הא אפילו בכמות שהן מצינו לחלק דלפעמים מנכה לו מן הדמים וכגון שמכר לו הזרוע שביד או הלחיים מן הראש או הקיבה מן בני המעיים דלאיזה ענין מכר לו דבר שאינו שלו אלא לאו ע''כ דש''מ מכר לו חצי הראש מכר לו חצי הרגלים וא''כ יכול המוכר לומר סבור הייתי שבשביל החצי הרגלים השייכין להלחיים במכר קנית ולא מכרתי לך את הלחיים שהן לכהן וכן בקיבה בשביל חצי הכבד קנית והלכך לא מצינן דמנכה לו מן הדמים אלא כשלקחן במשקל:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. הָרוֹצֶה לִבְנוֹת עִיר כַּתְּחִילָּה נוֹתְנִין לוֹ אַרְבָּעָה דְּרָכִים לְד̇ רוּחוֹת הָעוֹלָם. רִבִּי חֲנִינָה בָעֵי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. 17a מַה. מֵאַרְבַּע אַמּוֹת עַד שְׁמוֹנֶה אוֹ מִשְּׁמוֹנֶה עַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה. אָמַר לוֹ. מִשְּׁמוֹנֶה עַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא קָרוֹן הוֹלֵךְ וְקָרוֹן בָּא.
Traduction
R. Samuel dit au nom de R. Jonathan: A celui qui veut en principe bâtir une ville, on accord l’espace de 4 chemins vers les 4 points cardinaux. -Quelle sera leur mesure, demanda R. Hanina devant R. Mena? Auront-ils une largeur de 4 à 8 coudées, ou de 8 à 16? -Ce sera de 8 à 16, fut-il répondu, afin que deux chars se croisant puissent passer librement.
Pnei Moshe non traduit
נותנין לו ארבעה דרכים. כדרך הרבים כדמפרש ואזיל:
קרון הולך וקרון בא. אם יפגעו שתיהם זה בזה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source